שיקום על ידי תרגול מנקע בקרסול

אחראי על איסוף החומר והעריכה: שטיין נתי פיזיותרפיסט מומחה לפציעות ספורט, רפואת כף רגל בניה והתאמה של מדרסים. בוגר תואר ראשון b.a.p.t באוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר שני בפיזיותרפיה m.a.p.t מאוניברסיטת באר שבע, בעל תואר מאמן מוסמך של ווינגייט, ובוגר קורס מדרסים והנעלה רפואית של מכללת שיאים.
מנהל ש.פ.א מרכז אורתופדי מכון בוטיק למדרסים המתמחה במתן פתרונות לבעיות כף רגל בעלי תקן איכות גבוה מכל הסוגים.
כתובת מייל לשאלות והארות nati.shtain@gmail.com כתובת הקליניקה: חולון, יהושוע רבינוביץ 58, מרכז דר-גת טלפון: 035169361 \ 0528306095
אנה פרגנו לקידום האתר על ידי לחיצה על מקש: : למייל מהיר:

לדף גוגל:

לדף פייסבוק:

שיקום חוסר יציבות כרוני בקרסול על ידי תרגול עצמי

מתיחה של ליגמנטים בקרסול, ונקע בקרסול היא הפציע השכיחה ביותר במקצועות הספורט השונים, ומוערך כי מתיחת רצועות הקרסול מהווה כ 15-25% מכל פציעות הספורט.
רובן המכריע של פציעות אלו מתרחש במנגנון שלפלנטר פלקשיון, סופינציה, ואינוורזיון, זהו נקע ברגל קלאסי.
מעל 85% ממתיחות הגידים בכפות הרגליים מוגדרים כנקע, ורק אחוז נמוך מפציעות אלו מוגדר כקרע של הרצועות, ומספר אף נמוך בהרבה (כ- 3%) משלב פציעה של הרצועה הדלתואידית.
קיימת חשיבות כי השיקום של פציעות הקרסול יחל מייד לאחר הפציעה.
נהוג לחלק את שלבי השיקום ל: 4 שלבים.
1- שלב ראשוני.
2- שלב השיקום המוקדם.
3- שלב השיקום המתקדם.
4- שלב השיקום הפונקציונאלי.
השלב הראשוני:
שימוש בתרופות מורידות כאב ונוגדות דלקת.
Rice- מנוחה, אלבציה, חבישה וקירור.
שימוש באלקטרו תרפיה: us, לייזר, וטנס.
חשוב מאוד לנסות ולשלב הליכה, במידת ,הצורך ללא נשיאת משקל מלאה בשלבים מוקדמים של השיקום.
שלב השיקום המוקדם:
בשלב השיקום המוקדם נשלב טיפולים מנואלים בשילוב עם תרגול עצמי ומתיחות בכדי להשיג את הטווחים המלאים.
נתחיל בתרגול קל של השרירים המייצבים את הקרסול.
ניתן להתחיל התרגול פרופריוספטיבי בנשיאת משקל חלקית בלבד.
יש להמשיך בטיפול אלקטרותרפי+ קירור וחבישה בכדי להוריד נפיחות.
שלב השיקום המתקדם יתחיל מיד כאשר המטופל יהיה מסוגל לעמוד על רגל אחת.
בשלב זה המטרה היא שיפור כוח וסיבולת של השרירים המייצבים בשילוב אימון של המערכת הניורומסקולרית (תרגול פרופריוספטיבי ).
השלב הסופי כולל אימון כללי וספציפי של הספורטאי בכדי להשיב את היכולתה הספורטיבית הקודמת לפציעה.
אשטון ומילר ביצעו מחקר בו ניסו לבדוק כיצד ניתן להגן על הקרסול מפני פציעה ה בצורה מיטבית.
מסקנת מחקרם היא כי שרירים איוורטורים חזקים ומאומנים נמצאו כיעילים פי 3 מאשר, חבישה נעל גבוה או סד.
נעל גבוה שיפרה ב 1.42 את קו הבסיס להתנגדות לתנועת האינוורזיון.
נעל גבוה בשילוב חבישה או מגן קרסול שיפרו ב 1.77 את קו הבסיס של התנגדות לאינוורזיון.
במחקר נוסף בדקו החוקרים את השפעת האימון האיזוקינטי על סיבולת וכוח של השרירים בכל 4 הכיוונים של הקרסול.
בוצעו 3 אימונים בשבוע, לאורך 8 שבועות.
קבוצת הביקורת שלא עברה אימון- לא הציגה שיפור לאחר 8 שבועות.
קבוצה שאימנה רק את הרגל הדומיננטית הראתה שיפור של 8.5% ברגל הדומיננטית ושל 1.5% ברגל הנגדית .
קבוצה שאימנה את הרגל הלא דומיננטית בלבד הראתה שיפור של 9.3% ברגל הלא דומיננטית ושיפור של 3.5% ברגל הדומיננטית.
אוסבורן חקר את השפעת האימון הפרפריוספטיבי על פלטת יציבה על יציבות הקרסול ומצא לאחר 8 שבועות אימון שיפור בתגובת הטיביאליס אנטריור בשתי הרגליים ( אף על פי שרק הרגל שעברה נקע אומנה ).
בעבודתם איילס ורוזנבאום הגיעו למסקנה כי אימון תחנות חד שבועי בן 20 דקות שכלל 12 תרגילי כח, סיבולת וייציבות נמצא יעיל בשיפור מדדי יציבות של הקרסול בקרב מטופלים הסובלים מנקע חוזר כבר לאחר 6 שבועות, כמו כן בשאלון שבוצע כשנה לאחר המחקר נמצא ירידה של כמעט 60% בנקעים החוזרים של המטופלים.
מאטסוסקה השווה במחקרו שיקום בעזרת פיתת יציבה לעומת שיקום בעזרת פיתת יציבה בשילוב חבישה מינימאלית לטראלית המוסיפה גירוי עורי, ומצא יתרון ניכר לשילוב חבישה ואימון פרופריוספטיבי.