אחראי על איסוף החומר והעריכה: שטיין נתי פיזיותרפיסט מומחה לפציעות ספורט, רפואת כף רגל בניה והתאמה של מדרסים. בוגר תואר ראשון b.a.p.t באוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר שני בפיזיותרפיה m.a.p.t מאוניברסיטת באר שבע, בעל תואר מאמן מוסמך של ווינגייט, ובוגר קורס מדרסים והנעלה רפואית של מכללת שיאים.
מנהל ש.פ.א מרכז אורתופדי מכון בוטיק למדרסים המתמחה במתן פתרונות לבעיות כף רגל בעלי תקן איכות גבוה מכל הסוגים.
כתובת מייל לשאלות והארות nati.shtain@gmail.com כתובת הקליניקה: חולון, יהושוע רבינוביץ 58, מרכז דר-גת טלפון: 035169361 \ 0528306095
אנה פרגנו לקידום האתר על ידי לחיצה על מקש: : למייל מהיר:

לדף גוגל:

לדף פייסבוק:

תסמונת הרגל הקצרה

על ההבדל באורך רגליים

הבדל באורך רגליים:
הבדל באורך או מבנה הגפיים התחתונות הוא אחד הגורמים המשמעותיים בהתפתחות פתולוגיות שחיקה וייציבה בגוף.
ניתן לחלק את ההבדל באורך הרגליים לשתי קבוצות פתולוגיות.

פתולוגיה מבנית, פתולוגיה שהחלה לאחר טראומה, מחלה או פתולוגיה מולדת.
פתולוגיה פונקציונאלית, המופיעה בעקבות מכאניקה ירודה של הגפה התחתונה, כמו חוסר איזון שרירי, מנח קרסול היפר פרונטורי וכדומה.

לעיתים רבות אנו נבחין בשילוב של השניים, כאשר הגוף מנסה לפצות על העקמת המבנית על ידי קומפנסציות שונות.
קיימות מספר סיבות העשויות להוביל לחוסר סימטריה בין הגפיים התחתונות.

חוסר סימטריה גנטי, פגם המועבר באופן תורשתי.
הבדל באורך הרגליים המתפתח במהלך התפתחות התינוק במהלך ההריון.
פציעה בזמן הלידה או מייד לאחריה.
דלקות של לוחיות הגדילה בזמן ההתבגרות.
ניתוחים או שברים בגפיים במהלך שלב הגדילה.

האם קיימת דומיננטיות לקיצור צד ימין??
בשני מחקרים שפורסמו ב American academy of osteopathy נבדקו ונמדדו רנטגנולוגית כ 650 מטופלים הסובלים מכאבי גב תחתון, בשני המחקרים נמצאו ממצאים דומים:

כ66% מהמטופלים היו בעלי רגל ימין קצרה יותר.
אצל מרבית המטופלים הללו נמצא כיפוף צידי של עמוד השדרה הלומברי
שמאלה (לרגל הארוכה) בשילוב רוטציה ימנית.
כאשר תחתיו האגן נמצא במנח הפוך גבוה יותר בצד שמאל
בשילוב רוטציה לכיוון הרגל הארוכה.

מחקר חדש יותר שבוצע ב 2004 מצא ממצאים דומים, 68% מהמטופלים הסובלים מכאבי גב היו בעלי גפה ימנית קצרה.
בכ 28% מהם ההבדל באורך הגפיים היה מעל 10 מ"מ.
ובכ 7% נמצא הבדל של מעל 15 מ"מ באורך הגפיים.

סימפטומים שכיחים:

ההשפעה של הבדל אורך הרגליים עשויה להיות רחבה ולא תמיד בהירה.
הבדל באורך רגליים עשוי להשפיע על כפות הרגליים, הברכיים ודרך כל מפרק ומפרק במעלה הגוף עד מפרקי הצוואר או אפילו הלסת.
מוח האדם ינסה באופן בסיסי לאזן את הגוף לאורך הסיגמנטים השונים, בסופו של התהליך הראש ישאף תמיד להיות וורטיקאלי לקרקע, כך שהעיניים יוצבו במקביל לקרקע.
קיימות מספר דרכים בהם הגוף ינסה לאזן את הגוף ולחפות על הבדל באורך הרגליים.

בקרסול:

מבנה היפר פרונטורי של פרק הקרסול והשטחת כף הרגל, יביאו לקיצור של הרגל, במקביל תיווצר רוטציה פנימית של הטיביה, בעקבותיה חוסר איזון ושחיקה מואצת בברך.
תהליכים הפוכים יתרחשו ברגל הקצרה אשר תתפוס מנח סופינטורי יותר, המאריך את הגפה ,אך יצור רוטציה חיצונית של הטיביה בעקבותיה חוסר איזון ועומסים מוגברים על הברך ועל הירך.

פיצוי דרך הברך:

לעיתים נצא כי מנח הברך של הרגל הארוכה כפוף מעט, ואינו מגיע ליישור מלא בשעה שהברך בגפה הארוכה עשויה להימצא ביישור ייתר.

פיצוי דרך הירך:

ביצוע רוטציה חיצונית בירך בשילוב עם אבדקשיון,
בעקבותיה כל הגפה תהיה בסיבוב חיצוני כך שה"פיק אנגל" יגדל אל מעבר
ל 18 המעלות התקינות, דבר המאפשר לגפה להישאר קצרה בסוף שלב הדריכה.

האגן:

השפעת הצד הארוך על האגן היא הרמת האגן תוך ביצוע " טיליט אחורי" של האגן, בשעה שבצד הקצר מתרחשת הנמכה של האגן תוך ביצוע "טילט קידמי" תנועה המביאה את האגן לרוטציה לכיוון הצד הארוך בשילוב עם כיפוף צידי לצד הקצר.

בגב:

תתרחש עקמת מפצה.

קיימות מספר סוגי עקמות העשויות לפצות על חוסר איזון של האגן.
אנו עשויים לזהות כתף נמוכה בצד הרגל הארוכה.
תיקון מסוג c זה יתרחש בדרך כלל כאשר ההבדל באורך הרגליים הוא עד 10 מ"מ.
אנו עשויים לזהות כי חגורת הכתפיים יצאה מקו המרכז לכיוון הרגל הארוכה, הכתף בצד הארוך תהיה מעט גבוה יותר, תיקון זה מתרחש כאשר ההבדל באורך הרגליים מעל 10 מ"מ.
ואנו עשויים למצא עקמת המשלבת בין השתיים.
מקרה הפוך עשוי להתרחש כאשר עקמת מולדת בגב עשויה לגרור שינוי פונקציונאלי באורך גפיים, כפיצוי על העקמת.
מנח אגן קצר בצד ימין יביא את הגוף למצוא פתרונות לחוסר האיזון הקיים.

האם רגל קצרה עשויה להיות פתולוגיה נרכשת??

בשעה שהגוף התקין נולד סימטרי או כמעט סימטרי, המוח ממש לא.
מרכזי דיבור, שפה ויכולות רבות אחרות ממוקמים אך ורק בצד אחד בלבד של המוח.
כ 80% מהילודים נולדים עם דומיננטיות מוטורית ימנית ודומיננטיות ווסטיבולרית שמאלית, מה שמסביר אולי את העובדה שמרבית האנשים נוטים לשאת יותר משקל בזמן עמידה על רגל שמאל.
זהו גם אחד ההסברים, מדוע אצל מרבית המטופלים, נזהה שרירי ירך חזקים יותר וכף רגל גדולה יותר בשמאל .
גם שרירי היציבה הגלוטאליים עשויים להיות חזקים וקצרים יותר בשמאל דבר העשוי להביא את האגן השמאלי למנח של טיליט אחורי .
מאידך בצד ימין נצפה למצא שריר איליופסוס, ושריר רקטוס פמוריס חזקים יותר וקצרים יותר דבר העשוי להוביל את האגן הימני לטילט קידמי.

שיטות מדידת ההבדל באורך רגליים

במחקרים רבים התחקו אחר שיטות המדידה המיושמות במכונים השונים, מרבית הבדיקות נעשות בשכיבה על הגב ונמצאו כשיטות לא אמינות ולא מדויקות,במספר מחקרים נמצאו הבדלים של בין 5-17 מ"מ מול מדידה שבוצעה על ידי מכשור רנטגני ושימשה כ-gold line.
לכן קיימת חשיבות במהלך הבדיקה בשכיבה על הגב , למנח סימטרי ככל האפשר של גוף הנבדק, עקמת קלה בגב או שינוי במנח האגן עשויים ליצור מראה ומדידה שגויים.
כאשר אנו מודדים יש לזכור כי העקמת קיימת בשלושת המימדים, ואת הגוף יש לאזן בשלושת המימדים.
בשכיבה על הגב נבדוק במנח של ברכיים ישרות אז נמדוד את הבדלי המרחק בין ה asis למלאולוס המדיאלי או הלטראלי.
ומנח ברכיים כפופות ננסה לאתר את הבדלי הגובה בין הבירכיים.
בשכיבה על הבטן, גם כאן קיימת חשיבות למנח מאוזן של גוף המטופל.
בירכיים ב 90 מעלות יאפשרו לנו לנסות ולהעריך האם קיימים הבדלים באורכי השוקה.
כיפוף מלא של הברך גם כן יכול לתת לנו הערכה לגבי אורך השוקה.
בדיקה נוספת להערכת אורך השוקה נעשית בישיבה על שולחן,והערכה איזו רגל מגיעה לנקודה נמוכה יותר.
בעמידה ניתן לצלם עמידה ולהעריך גובה asis, ניתן למדוד הבדלי גובה asis בעזרת פלס.
ניתן לבצע שקילה על שני משקלים אחד לכל רגל: בדרך כלל הנטייה תהיה לשים כ 2-4 ק"ג יותר על הרגל הקצרה (ימין).
ניתן לבצע תיקון גובה על ידי ספרון ברגל המוערכת כקצרה ולבדוק כיצד הדבר השפיע על גובה הasis- ניתן לבצע שילוב של הבדיקות הנ"ל בכדי להגיע לתוצאה טובה יותר.
הערה : יש לוודא כי המטופל עומד בצורה מאוזנת ככל האפשר ואינו מבצע תנועות תיקון כמו שמירת הרגל הארוכה באבדוקציה...

שיטות תיקון: הבדל באורך רגליים

אורטוטיקה

הבדלים באורך רגליים של :
עד 20 מ"מ ניתן לתקן על ידי מדרסים.
20-60 מ"מ ניתן לתקן על ידי הנעלה בהתאמה אישית.
אך לפני שנחליט כיצד ועד כמה אנו רוצים להרים את הרגל הקצרה חשוב להבין את סוג הבעיה.
כאשר רגל שמאל ארוכה יותר הגוף עשוי לפצות על ידי מבנה היפר פרונטורי ( פלטפוס ) של הרגל הארוכה.
ולכן תיקון מנח הקשת על ידי מדרס יגרום להקצנת ההבדל באורך הגפיים, ולכן במצב זה תיקון הגובה ברגל הקצרה יהיה גדול יותר מאשר הוערך קודם בבדיקה.
במצב הפוך מנח היפר פרונטורי ברגל ימין עשוי לגרום לרגל ימין להיות קצרה יותר.
מדרס רגיל אשר יתקן את המנח ההיפר פרונטורי בימין עשוי להספיק בכדי להאריך את הגפה הימנית הקצרה, ולא תדרש הגבהה כלל.
הדרך הנכונה להתעמת עם הבעיה היא בשלבים.
תחילה יש לאבחן את מנח הגוף והרגליים.
בשלב השני לבצע מדרס ביומכאני רגיל ללא שינוי הגבהה משמעותיים.

לאחר ביקורת ותקופת התרגלות בת חודש יש להתחיל בתהליך של טעיה וניסוי בהרמת הרגל הקצרה במדרגות של 3-5mm, כאשר מרווח הזמן בין נקודה לנקודה יהיה כחודש התרגלות למצב החדש.
עד להגעה למנח ניטראלי כאשר ה-asis משני הצדדים יהיו באותו הגובה.

משקל גוף

יש לשמור על משקל נמוך בכדי להוריד את העומסים וכך להאיט את התהליכים השחיקתיים.

פיזיותרפיה

יש לאבחן בצורה מדוייקת את כיווני העקמת בשלושת המימדים.
לאחר האבחון לקבוע אילו שרירים עשויים להיות ארוכים מידי, אילו שרירים זקוקים לחיזוק ואילו שרירים זקוקים למתיחה והארכה.
חיזוק שרירי ליבה ושרירי ייצוב.
תרגילים המשלבים שיפור פרופריוספציה עם שיפור יציבתי.
איתור הגבלות בטווחי פרקים, ושיפור הטווחים בהתאם לצרכים.

פעילות גופנית כללית

רצוי לשלב פעילויות שאינן מחמירת את חוסר האיזון, כמו שחיה רכיבה על אופניים וכדומה.
שיטות כמו שיטת פלדנקרייז או שיטת אלכסנדר בהחלט עשויות להימצא מועילות.
שיפור מודעות יציבתית.
תרגילי שיפור יציבה.