אחראי על איסוף החומר והעריכה: שטיין נתי פיזיותרפיסט מומחה לפציעות ספורט, רפואת כף רגל בניה והתאמה של מדרסים. בוגר תואר ראשון b.a.p.t באוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר שני בפיזיותרפיה m.a.p.t מאוניברסיטת באר שבע, בעל תואר מאמן מוסמך של ווינגייט, ובוגר קורס מדרסים והנעלה רפואית של מכללת שיאים.
מנהל ש.פ.א מרכז אורתופדי מכון בוטיק למדרסים המתמחה במתן פתרונות לבעיות כף רגל בעלי תקן איכות גבוה מכל הסוגים.
כתובת מייל לשאלות והארות nati.shtain@gmail.com כתובת הקליניקה: חולון, יהושוע רבינוביץ 58, מרכז דר-גת טלפון: 035169361 \ 0528306095
אנה פרגנו לקידום האתר על ידי לחיצה על מקש: : למייל מהיר:

לדף גוגל:

לדף פייסבוק:

מחלת פיירברג \ מטטרסלגיה

רשימת נושאים בפרק מחלת פיירברג :

1. היסטוריה מחלת פיירברג
2. מחלת פיירברג אפידמיולוגיה
3. מחלת פיירברג אתיולוגיה
4. מחלת פיירבורג דיאגנוזה
5. מחלת פיירברג דרגות חומרה
6. הטיפול המחלת פיירברג

1- היסטוריה: מחלת פיירברג

בשנת 1914 תאר רופא העונה לשם אלפרד פיירברג שישה מקרים של מטופלות צעירות שהגיעו אליו עם בעיה דומה הכוללת כאבים בכרית כף הרגל, רגישות למגע בבסיס אצבע 2, (כרית אצבעת כף הרגל השניה) הבדיקה הרנטגנית הראתה כי קיים הרס של מפרק המטטרסוס פלאנג ( metatarsal phalangeal joint) השני אצל כולן, בקרב 3 מהמטופלות נמצא הרס מאסיבי של המשטחים הסחוסים הכולל גופים חופשיים שהשתחררו לפרק, 4 מהמטופלות היו תחת גיל 18.
פיירברג העריך בתאורו כי הבעיה נוצרה כתוצאה משילוב של אצבע 2 ארוכה ( רגל יוונית) וגמישות ייתר של השורה הראשונה, וטראומה מקומית.

2- מחלת פיירברג- אפידימיולוגיה

שכיחותה של המחלה בקרב האוכלוסיה אינה ברורה מאחר ומקרים רים הם אסימפטומטים, חולפים ללא טיפול וללא פניה לרופא.
שכיחותה של המחלה בקרב נשים גבוה פי 5 משכיחותה אצל גברים ( ממצא חריג במחלות אוסטאוכונדרליות), ב90 % מהמיקרים המחלה מופיעה רק בגפה אחת, כמעט תמיד הבעיה תתקוף את האצבע השניה, המקרים נדירים יותר תתקוף את בסיס האצבע השלישית.
לרוב המחלה מתגלה בסוף העשור השני לחיים ונמשכת לתוך העשור השלישי ( מחלה של צעירים).

3- מחלת פיירברג אתיולוגיה

משייכים את מחלת פיירברג לקבוצת המחלות הפוגעות באפיפיזה או באפופיזה השייכות למחלות האוסטאוכונדרליות, ונחשבת למחלה האסטואוכונדרלית הרביעית בשכיחותה. מרבית החוקרים מאמינים כי המחלה מופיע כתוצאה משילוב של מספר פקטורים, ומנסים כיום להתחקות אחר סוגי הטראומה או סוג ומיקום הבעיות הווסקולריות העשויות לשפוך אור על הסיבה להיווצרות הבעיה. השפעת זרימת הדם על מחלת פיירברג: מיקום וסוג השינויים הרנטגניים שחלו בפרק הובילו חוקרים רבים למסקנה כי בעיה בזרימת הדם לפרק מהווה פקטור משמעותי בהתפתחות המחלה.
במחקרים רבים שבוצעו והתחקו על זרימת הדם לראשי המטטרסובים גילו החוקרים כי קיימת וורסיטליות עצומה בין אצבע לאצבע ובין פציינט לפציינט, כמו כן התברר כי בקרב אנשים מסויימים זרימת הדם לפרקים ענייה מאוד, בעיקר לראש מטטרסוס 2 אך גם למטטרסוס 3, מכאן הגיעו החוקרים למסקנה כי מטופלים בעלי מבנה כלי דם זה נמצאים בסיכון גבוה יותר להופעת מחלת פיירברג.
כמו כן העריכו חוקרים רבים כי שימוש בסטרואידים, אלכוהול ובעיות בזרימת הדם עשויים להגביר את הסיכון ללקות במחלה.
טראומה כגורם למחלת פיירברג: מספר חוקרים ניסו לבדוק האם קיים מנגנון טראומתי או מנגנון שחיקתי ( הכולל עומסי ייתר על הפרק) העשויי לגרום לפגיעה במפרק המטטרסוס השני.
מחקרים רבים ביססו טענה זו כאשר מצאו כי ב 85% מהמיקרים האצבע הנפגעת היא גם האצבע הארוכה ביותר ( לרוב אצבע 2 ברגל יוונית), כמו כן נמצאו מקרים רבים של חולשה של מכופפי הבוהן כמו גם גמישות של השורה הראשונה.
מאידך רק 15-20 % מהנחקרים דיווחו על ארוע טראומתי שהיה עשוי לעורר את הבעיה.
גורם מחשיד נוסף שהועלה הוא השימוש בהנעלת עקב, הנעלה בעלת בית אצבעות דק וקשיח המאפיין את ההנעלה הנשית המודרנית.

4- מחלת פיירבורג דיאגנוזה

המחלה בדרך כלל תופיע באופן מתון, ככאב בקידמת כף הרגל, הכאב יתגבר לאורך התקופה ויהפוך לממוקם תחת המפרק טרסו-מטטרסוס השני, הכאב יופיע בסופי טווחי התנועה של הפרק, בעיקר בסוף טווח האקסטנציה, הכאב יתגבר בנעליים הדוקות ( מידה קטנה), ובסוף שלב הדריכה החל משלב הרמת העקב.
המטופל לרובב יתלונן על כאב, נוקשות, וצליעה שילכו ויגברו לאורך תקופה ממושכת.

אבחנות מבדלות למחלת פיירברג: מטטרסלגיה, מורטון ניורומה, שברי מאמץ של המטטרסוסים, סינוביטיס פירקי.

הבדיקה למחלת פיירברג: בהסתכלות תתכן נפיחות ועיבוי של המפרק, המטופל ילך בצליעה כאשר ינסה לדלג על שלב הרמת העקב בהליכה.
בבדיקת טווחי תנועה נגלה הגבלה לכל הטווחים ובעיקר ליישור, במגע נגלה רגידות גבוה למגע ונפיחות מקומית.

5- דרגות חומרה של מחלת פיירברג:

שיטות רבות הופיעו לאורך השנים למדרוג הבעיה הידוע והשימושית שבהם הופיע ב 1967על ידי סמייל:
שלב ראשון: שינויים רנטגניים קלים, לאורך הדרגות מתוארים שינויים גדולים יותר והרס של המפרק עד שלב חמישי: שינויים קשים במפרק הכוללים גופים חופשים במפרק ועיבוי צוואר ראש המטטרסוס.

6- הטיפול המחלת פיירברג

מטרת הטיפול היא יצירת מנוחה וחוסר תנועה של המפרק הנגועה.
שילוב של מדרסים אורתופדים הדומים בתכונותיהם למדרסים למטטרסלגיה , בעלי מטטרסל פד משמעותי, ו ובמקרים מסויימים בר לאצבעות, הנעלה בעלת רוקר קשיח עשויים להועיל.
בשלבים מאוחרים יותר של הבעיה ( שלב 2-3) מבוצע ניתוח הטריה של הפרק ובשלבים מתקדמים עוד יותר מבוצעת אוסטאטומיה.