נתיאחראי על איסוף החומר והעריכה: שטיין נתי פיזיותרפיסט מומחה לפציעות ספורט, רפואת כף רגל בניה והתאמה של מדרסים. בוגר תואר ראשון  b.a.p.t באוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר שני  בפיזיותרפיה m.a.p.t מאוניברסיטת באר שבע, בעל תואר מאמן מוסמך של ווינגייט, ובוגר קורס מדרסים והנעלה רפואית של מכללת שיאים.
מנהל ש.פ.א מרכז אורתופדי  מכון בוטיק למדרסים המתמחה במתן פתרונות לבעיות כף רגל  בעלי תקן איכות גבוה מכל הסוגים.
כתובת מייל לשאלות והארות   nati.shtain@gmail.com             כתובת הקליניקה: חולון, יהושוע רבינוביץ 58, מרכז דר-גת          טלפון: 035169361 \ 0528306095  
אנה פרגנו לקידום האתר על ידי לחיצה על מקש:      :
למייל מהיר:    מעטפה       לדף גוגל:    מעטפה       לדף פייסבוק:    מעטפה

הליכה >  הליכה  מהירה

הליכה מהירה: יתרונות ההליכה באספקט הרפואי.

הליכה מהירה היא פעילות בסיסית ביותר וכנראה הפעילות הנוחה והטבעית ביותר לביצוע, זוהי פעילות גופנית שמתאימה כמעט לכולם ובה בעת מפעילה את כל מערכות הגוף באופן הטבעי והפונקציונאלי ביותר. הליכה מהירה היא פעילות אירובית המשפרת סיבולת לב-ריאה, משפרת את זרימת הדם ומייעלת עשרות תהליכים אחרים בגוף.
הליכה מהירה גם נחשבת פעילות בטוחה, אשר גורמת מינימום של פגיעות ופציעות בעצמות, במפרקים ובשרירים.
במהלךהליכה מהירה קיימת הפרשת אנדורפינים מוגברת המביאה עימה שיפור במצב הרוח, משמשת כמשככי כאבים טבעיים, וגורמים להתעלות נפש, התפוגגות של חרדות, כעס ומתחים.
בנוסף, זו פעילות משפחתית וקבוצתית, התורמת לערכים חברתיים חשובים, למערך החברתי ולדימוי האישי.

אך השפעת ההליכה אינה מסתכמת במערכת הדם והלב בלבד, מחקרים מצביעים על כך שההליכה תורמת לא מעט לחולי סרטן , הן בתחום המניעתי והן על ידי שיפור איכות חיים ואף הארכת חיים. ההליכה משפיעה לטובה על חולי סרטן שד, סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית, וכפי שעולה ממחקרים חדשים כנראה שגם על חולים בסוגי סרטן אחרים. המחקרים עדיין דנים בסוגיה עד כמה יש להשתמש בה: האם צריך להתאמץ עד כלות הנשימה, או שהליכה קלה ויומיומית מספיקה, כיום המגמה בקרב חולי סרטן לבצע הליכה יומית קלילה ולא מאומצת.
מחקר שבדק 832 אנשים החולים בסרטן המעי הגס בדרגה מתקדמת, עברו ניתוח + כימותרפיה ומצא כי בקרב אלה מהם שעסקו בהליכה יומית 6 שעות בשבוע בקצב של 4-3 קמ"ש היו בעלי תוחלת חיים ארוכה ב-%50 בהשוואה לחולים שלא עסקו כלל בפעילות גופנית. מחקר נוסף, שהקיף 22 אלף גברים, מצא שהליכה יומית מפחיתה את הסיכון להתפתחות פוליפים וגידולים ממאירים במעי הגס בשיעור של %50. מחקר אחר שבדק 122 אלף נשים, מצא שהליכה יומית הפחיתה את הסיכון לסרטן השד בשיעור של כ-%20.


גולשים שקראו דף זה התעניינו גם בדף על מדרסים, נעלי ריצה, כאבים בכף הרגל.

כתב העת לרפואה פנימית דיווח ב 1999 על ניסוי שנערך ביפן בקרב 6,000 גברים בריאים בגילאים 60-35. מהמחקר נמצא שהליכה מהירה של כ20 דקות ביום הביאה לירידה של כ-%12 בסיכון ליתר לחץ דם. הליכה מהירה ארוכה יותר הפחיתה את הסיכון ליתר לחץ דם ב %30. מחקר שנערך בצפון קרוליינה העריך שלמניעת מחלות לב עדיפה פעילות גופנית ממושכת ומתונה על פני פעילות נמרצת וקצרה. מחקר נוסף מצא שאנשים  שבצעו הליכה מהירה במשך 2-3 שעות בשבוע וגמאו מרחק של כ-20 ק"מ הצליחו לשפר את הכושר האירובי שלהם ולמנוע מחלות לב באופן משכנע יותר מאשר אנשים שביצעו פעילות מאומצת בפירקי זמן דומים. מסקנת החוקרים היתה כי מספיק ללכת הליכה מתונה סביב השכונה ואין צורך לרוץ או להרוג את עצמכם בחדר הכושר.
מחקר שהתפרסם 1990 באוניברסיטת הרווארד הראה כי נשים שביצעו הליכה ספורטיבית  כ5 שעות בשבוע הפחיתו את הסיכון לארוע לבבי  ב50%. מחקר דומה הראה כי הליכה מהירה בת 2.5 שעות בשבוע מפחיתה ב30% את הסיכון להתקף לב או לשבץ מוחי.

מחקר שבוצע על נשים בנות 87-70 שביצעו הליכה מהירה שלוש פעמים בשבוע במשך עשרה שבועות הראה כי הם העלו את רמת הכולסטרול הטוב HDL והפחיתו את רמות הטריגליצרידים בדם. מחקר מקביל הראה שהליכה מפחיתה אף את רמות הכולסטרול הרע LDL בדם. ממצאים העשויים להסביר את ההשפעות החיוביות של הליכה על הורדה בהתקפי לב ובשבץ מוחי.

מחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד בשנת 2000 מצא לאחר שמונה שנים של מחקר ומעקב אחר 70,000 אחיות , שנשים שהלכו בקצב מהיר ( הליכה מהירה) היו בסיכון נמוך ב-%25 ללקות בסוכרת בהשוואה לנשים שלא הלכו כלל. מחקר אחר, מצא שפעילות גופנית מתונה, מפחיתה את הסיכון ללקות בסוכרת מסוג מבוגרים בשיעור של עד %50.

במספר מחקרים נמצא שהליכה מהירה מפחיתה את הסיכון למחלות דמנטיות. במחקר נבדקו 2,000 גברים בני 71 ומעלה בשנים 1997-1991 ונמצא כיפעילות אירובית מתונה עשויה להקטין את הסיכוי לדימנציה ב50%.
מחקר שפורסם בשנת 1999 מצא שהליכה מהירה מעבירה כמויות גבוהות של חמצן לאזורים הקדמיים של קליפת המוח. הנבדקים, שבצעו פעילות גופנית מתונה הראו זמני תגובה ותוצאות מבחנים נוירולוגים טובים יותר מאלו שלא ביצעו פעילות אירובית.

במספר מחקרים שעסקו בקשר שבין פעילות גופנית לגמילה מניקוטין וסיגריות. נמצא כי אנשים שעסקו בפעילות גופנית באופן קבוע, כמו הליכה מהירה, סבלו פחות מתסמיני הגמילה מניקוטין שאופייניים להפסקת העישון.

מחקר שפורסם בשנת 1999 באוניברסיטת דיוק מצא שהליכה מהירה של 30 דקות, שלוש פעמים בשבוע, יעילה באופן זהה לתרופות נוגדי דיכאון באנשים בגיל העמידה ומעלה .