נתיאחראי על איסוף החומר והעריכה: שטיין נתי פיזיותרפיסט מומחה לפציעות ספורט, רפואת כף רגל בניה והתאמה של מדרסים. בוגר תואר ראשון  b.a.p.t באוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר שני  בפיזיותרפיה m.a.p.t מאוניברסיטת באר שבע, בעל תואר מאמן מוסמך של ווינגייט, ובוגר קורס מדרסים והנעלה רפואית של מכללת שיאים.
מנהל ש.פ.א מרכז אורתופדי  מכון בוטיק למדרסים המתמחה במתן פתרונות לבעיות כף רגל  בעלי תקן איכות גבוה מכל הסוגים.
כתובת מייל לשאלות והארות   nati.shtain@gmail.com             כתובת הקליניקה: חולון, יהושוע רבינוביץ 58, מרכז דר-גת          טלפון: 035169361 \ 0528306095  
אנה פרגנו לקידום האתר על ידי לחיצה על מקש:      :
למייל מהיר:    מעטפה       לדף גוגל:    מעטפה       לדף פייסבוק:    מעטפה
כף הרגל   > ההסטוריה של כף הרגל  

היסטוריה: התפתחות מבנה כף הרגל


סדרת דמויות של התפתחות כף רגלו של האדם מהקוףלפני כארבע מיליון שנים החלו אבותינו הקדומים, ההומינינים, שחיו ביערות אפריקה לעבור מהליכה על ארבע להליכה על שתי כפות רגליים. העדות הראשונה למעבר זה הוא האריפיתקוס רמידוס, שהחל בתהליך ההזדקפות על רגליו האחוריות לפני כארבע וחצי מיליון שנים.
מבנה כף הרגל שלו עדיין דמה לזה של הקוף, איפשר לו תנועתיות על גבי העצים, אך כף הרגל איפשרה לו גם הליכה על שתיים, כאשר הבוהן שלו ניצבה ב 90 מעלות לכף הרגל, לשם השגת שיווי משקל ואחיזה( הרחבת משטח המגע בקרקע של כף הרגל ).
שלד הנקבה הידועה בכינוי הפופולרי "ארדי" נתגלה ב1994 ומהווה את התגלית החשובה בחקר האבולוציה בשנים האחרונות. ארדי השתייכה לענף ההומיני מיד לאחר התפצלותו מענף השימפנזה, והיא שופכת אור על תהליך ההזדקפות של האדם והמעבר לשימוש בשתי רגליים אחוריות. כפות הרגליים של ארדי דומות עדיין לאלו של קופים  הן בעלות בוהן לופתת, הממוקמת בזווית 90 מעלות לשאר האצבעות, אך חלקו העליון של האגן של ארדי -היה בנוי  ב"צורת קערה" בדומה לאגן האנושי המותאם להליכה על שתיים.
שחזורים שונים הביאו להערכה כי הארדי נעה בשתי צורות: על גבי העצים הארדי טיפסה על ארבעת כפותיה  כאשר היא צועדת מעל הענף, על הקרקע הארדי הלכה זקופה על רגליה האחוריות, כאשר הבוהן שלה מתפקדת לשמירה על שיווי המשקל, מה שמביא למסקנה כי תנועתה של הארדי על שתיים היתה פחות יעילה ופחות מהירה מזו של האדם המודרני אך איפשר לה תנועתיות להשגת מזון על גבי הקרקע.
חקר איזור הגידול של הארדי הביא למסקנה כי המעבר להליכה על שתיים בתקופתה של "ארדי" נעשה בכדי לאפשר להומינין נשיאת מזון  לבית הגידול כחלק מתהליך המונוגמיה והקמת המשפחה אותם עברו ההומינים בתקופה זו.

גולשים שקראו פרק זה התעניינו בפרקים נבחרים על מדרסים, נעלי ריצה, כאבים בכף הרגל.

בתקופה מאוחרת יותר, לפני כשתיים וחצי מיליון שנים, במחצית תקופת הפליוקן, האקלים הגלובלי החל הופך קר וייבש, אוכלוסיות גדולות של קופי אדם שחיו בצפון אסיה ואירופה ניכחדו. באפריקה שיטחי היער הצטמצמו, ולאותם הומינים ההולכים על שתי רגליים החל להיווצר יתרון השרדותי משמעותים בשטחים הפתוחים של הסוואנה.
האוסטרפיתקוס, היו נפוצים לפני 1-4 מליוני שנים באפריקה הם כנראה אחד מצאציו של הרמידוס אריפיתקוס, האוסטרפיתקוס נהג להלך זקוף על שתי כפות רגליו האחוריות, מבנה כף רגלו היה מבנה כף רגל מודרני עם עקב מפותח, קשת מפותחת ובוהן קרובה לשאר האצבעות.
גילוי עקבות אנושיים באתר לייטולי שבאטיופיה מרמזיםן כי  לאוסטרפיתקוס היתה יכולת הליכה ויכולת דינאמית מתקדמת.
האוסטרלופיתקנים שמרו  כנראה על יכולת מסוימת של טיפוס על עצים, זרועותיהם היו שוות באורכן לאורך רגלייהם, אצבעותיהם ארוכות ומעוקלות, ושמרו על תכונות שלד נוספות האופייניות לקופי-אדם.
הערכה היא כי בדומה לקופים כיום את מרבית זמנם בילו  האוסטרלופיתקנים על גבי הקרקע באיסוף מזון, צייד ובנדידה ממקום למקום.
שלד שנמצא בשנת 1974 באטיופיה ומכונה לוסי שייך למין זה, גובהה של לוסי היה 1.1 מטר והיא שקלה כ-29 ק"ג, מוחה היה קטן, אך עצמות הרגליים שלה היו דומות מאוד לאלו של האדם הנבון מה שמרמז כי לוסי ומינים מסוגה הלכו זקוף, והיוו כנראה פריט בהתפתחותו של האדם.
 
סדרת דמויות של התפתחות כף רגלו של האדם מהקוףההומוארקטוס, האדם הזקוף התפתח מהאוסטרפיתקוס לפני כאחד נקודה שבע מיליון שנים וחי עד לפני כ 30אלף שנים. ההומוארקטוס התפתח בסוואנה האפריקנית, ככל הנראה מן המין הומו הביליס והתפשט לרחבי מרבית העולם הישן, מקובלת הסברה שארקטוס היה ההומיניד הראשון שהיגר אל מחוץ לאפריקה.
ההומוארקטוס היה זקוף קומה ובעל פרופורציות גוף מודרניות רגלייו היו ארוכות, מבנה כף הרגל שלו מודרני ומבנה גופו דומה לאדם המודרני.
ההומוארקטוס החל נודד מאפריקה למזרח התיכון  ולאסיה, והחל מתפשט ומתרבה ברחבי היבשת.הוא מוכר ממצאים ארכאולוגים רבים שהתגלו באפריקה, באירופה, במזרח אסיה ובמזרח התיכון. מוחו היה קטן משמעותית ממוחו של האדם המודרני, אולם גדול ממוחם של הומינידים קדומים יותר.
מאובנים של ההומו ארקטוס נמצאו באיי ג'אווה המכונה "אדם ג'אווה" ובסין כונו "מאובני אדם פקין".
השינוי באופן תנועתו של האדם ומעבר להליכה דינאמית על שתיים התרחש לאורך מיליוני שנים, גרר שינויים מרובים במבנה כף הרגל, ולאורך "המהדורות" השונות מבנה כף הרגל האנושית  הלך והשתפר, התקדם והתייעל בכדי להצליח ולעמוד במשימה החדשה שהוצבה לכף הרגל, ההליכה על שתי רגליים.
השילוב של נשיאת משקל הגוף על בסיס יציבה כה קטן, ועליית מרכז הכובד לגובה רב, העמידו אתגר קשה בפני כף הרגל, הדרישות מכף הרגל התרבו והפכו מסובכות, חלקן אף סותרות, מצד אחד מבנה כף הרגל צריכה לספק גמישות  היכול להיסתגל לסוגי משטח רבים ( הליכה על משטחים מסוגים שונים, אחיזת כף הרגל במשטחים חלקים ), כף הרגל צריכה להיות גמישה ובעלת יכולת בלימת זעזועים, ומאידך כף רגל נוקשה לייצירת בסיס יציב, דינאמיות וניצול מלא אורך כף הרגל כציר מומנט בעל זרועה ארוכה (עליה על קצוות האצבעות).
לסיכום ניתן לאמר כי מבנה כף הרגל יחודי ומעורר השראה, או כפי שתאר ליאונרדו דה וינצי כ:
A masterpiece of engineering and a work of art

<<< כף הרגל  >>>